כאשר פקח ד"ר יצחק לוי את עיניו לא ידע היכן הוא נמצא. לא היה לו שמץ של דבר להיאחז בו. להיזכר מי הוא, מה היה לו וכיצד הגיע לכאן. כל שחש היה, שהנה הוא מתעורר והולך. פתאום נתגלה לו, שגופו קל ופריך ושידיו ורגליו נשמעות לרצונו רב בקושי רב. הוא חש במעין ריקנות קלה ונעימה במוח. ואולי זה רק חלום, חלום משונה מאוד. "בוקר טוב, ד"ר יצחק לוי", שמע לפתע קול נעים של אישה.
"אוטופיה בכחול-לבן", מעים סיפור חוני-המעגל במהדורה מודרנית. אדם נרדם, או בעצם הורדם, לארבעים שנה ומתעורר בזמן אחר, מקום אחר, שעליו ללמוד אותם, להסתגל אליהם מבראשית. ד"ר יצחק לוי מתעורר לאוטופיה שהיא שום מקום וכל מקום. קיימת ולא קיימת כאחת. תוכנית דמיונית לתיקון חיי החברה והמדינה, שאינה יכולה להתקיים במציאות והיא כולה ממש.
"אוטופיה בכחול-לבן" שונה מכל ספריו הקודמים של יהושע בר-יוסף, הסיפור מושתת על רעיון חברתי-אנושי, אדם שואף להיטיב את מצבו - זו תכונה אנושית מקדמת-רנא, גורס יהושע בר-יוסף. בשר-ודם זקוק לחלום על עולם שכולו טוב, בין אם מדובר בגן-עדן שלאחר המוות ובין אם מדובר בהקדמה חברתית-כלכלית ותרבותית בלתי פוסקת. כל הדתות וכל האידיאולוגיות הגדולות ניזונות מתקווה למחר טוב יותר.
"אוטופיה בכחול-לבן" היא הצעה אפשרית-לא אפשרית למחר אחר, אשר בחינתו החברתית-מוסרית מוטלת, בסופו של דבר, על הקורא.
קרא עוד
קרא פחות
|