|
תיאור הספר:
המיילדת המקומית, אניטה, בעיירה קטנה בדרום איטליה, נכנסת להריון מצעיר מקומי, פרנצ'סקו, הנוטש אותה ויוצא למלחמת העולם השנייה. בשובו, דוחה אניטה את נסיונותיו לחזור אליה, אבל בתם שנולדה בינתיים, קיארה, מנסה בלי משים לקשור בין השניים. כשאניטה נעתרת לבסוף, לא לפני שפרנצ'סקו מבלה תקופה בכלא בגלל עלילה שהעלילו עליו, לא מופיע פרנצ'סקו לחתונה. זהו אחד המוקדים של העלילה. מוקד אחר הוא אהבתה הנואשת והנבלמת של קיארה, הנערה, לבן דודה המוסתר, ילד לא חוקי בלי אב. קיארה היא שמספרת את הסיפור כאשה מבוגרת, סמרטוטרית על גבול הטירוף, ההופכת את הביטול העצמי ואת ההתפוררות לאורח חיים, תריס בפני המפלצות של דמיונה. שחזור פרשת החיים, בידי קיארה שלא נוכחה ברבות מהסצנות, מותיר תהיה באשר לגבולות בין ממשות לבדיה. אבל כוחה הגדול של די-לאשה אינו במשחקים ספרותיים, אלא במעמדים מרגשים או קומיים לעילא, ביכולת העצומה לתפוס דמות בפרט אחד מבריק, ובכישרון לבנות דמויות ססגוניות, שונות מאוד, שכל אחת מהן, בדרכה, אינה עוברת בסופו של דבר את הסף, אלא שמה רגל לעצמה וחיה את התבוסה. האם התבוסה הזאת, השלילה העצמית, היא פסיכולוגיה? גורל משפחתי? מאפיין של הדרום האיטלקי? זו "אחת היצירות החשובות של הסוף המבולבל של המאה הזאת", כתב על הספר מבקר הספרות של "לה רפובליקה", והספר זכה בפרס סטרגה, הפרס היוקרתי ביותר באיטליה, ומכר למעלה מ-20 מהדורות. סיפורה האיש של המחברת די-לשה, שילדותה סיפקה לרומן כמה וכמה יסודות אוטוביוגרפיים, הוא סיפור ראוי לרומן בפני עצמו. גם היא - אביה לא נשא את אמה לאחר שיצא מבית כלא וכבר לא היה הוא עצמו. כפעילה פוליטית במפלגה הרדיקלית הגיעה לבסוף להיות חברת פרלמנט; ייסדה את הליגה הבינלאומית "איש אל ייגע בקיין" לביטולו של עונש המוות בעולם עד שנת 2000; ובמסגרת פעילותה הפוליטית הכירה אסיר שנדון ל-12 שנים באשמת פעילותו בארגון שמאל טרוריסטי. בניגוד לאמה, ולאם הגיבורה שלה - הם דווקא כן התחתנו; אבל בחתונתה כבר חשה בכאב הראשון של הסרטן, שממנו נפטרה כעבור ארבעה חודשים, בגיל ארבעים, עם הופעת הרומן שלה (1995). כמו די למפרוזה ('הברדלס') היא סופרת גדולה של ספר אחד, ושארית חייה לאחר כתיבתו יכולה להצטרף כחטיבה לרומן שלה.
|