|
תיאור הספר:
ב'כל השמות' אין לדמויות שמות;
רק "האשה האלמונית", או "השכנה מקומת - הקרקע מימין", או "אשתו של הבעל הקנאי".
מלבד אחד - סניור ז'וזה, גיבור הספר, שגם כותב במחברת את מעשיו בפרשה שעליה מסופר.
והעובדה שזה גם שמו הפרטי של המחבר אינה מקרית.
אם כל הרומאנים של סאראמאגו מציבים במרכזם משהו כובל, מאובן, מצמית, עריץ ושרירותי (שמולו זורמת איזו חתרנות של רצון חופשי, ממריא;
של חירות אנושית המושגת באמצעות רגש והומניות) - הרי כאן אלה מבוכיה של הלשכה הכללית למרשם תושבים, שאינה רוצה לדעת מי אנחנו, אלא רק את השם שנתנו לנו ואת הפרטים הריקים של לידה, נישואים ומוות.
סניור ז'וזה, רווק בודד, הוא בימים פקיד - רישום בלשכה הזאת, מין אקאקי אקקייביץ' גוגולי.
אבל בלילות הוא משקיע עמל באוסף הפרטי שלו : גזרי עיתונים על אנשים מפורסמים.
כשעולה בדעתו יום אחד להתגנב בלילה אל הלשכה ולעמת את העובדות הפומביות של חיי המפורסמים עם המסמכים הרשמיים, משתרבב לידיו בטעות כרטיס - רישום של אשה אלמונית, גרושה בת 36 ; .
ומרגע זה משתנים חייו. לכאורה הוא מחליט, בלי סיבה, לחקור את חייה, אבל עד מהרה יגלה שהוא נמנע מלעשות את הצעד הפשוט:
לברר את כתובתה במדריך הטלפון ולפגוש אותה. מסתבר שהוא מעדיף ללכת הרבה כדי להשיג את מה שנמצא בקרבת מקום, ושאינו רוצה להיות כמי ש"עומד להפליג כדי לגלות את האי המסתורי;
והנה ברגע האחרון, כשרגלו כבר על כבש הספינה, מופיע לו מישהו עם מפה פרושה ואומר, אין טעם שתפליג, האי הנעלם שרצית למצוא כבר נמצא כאן". אין הוא מעוניין בכמה עובדות "חיצוניות", שיקבל מן האלמונית בתשובה לשאלותיו אם יפגוש אותה, ושישאירו אותה שם "מת".
הוא מסתובב איפוא בעיר גשומה ואפרורית, חוקר את חייה בעיקופים, ומארגן לעצמו שורת "הרפתקאות" שלא נפרט אותן כאן.
החיפוש הזה, תוך קריאת דרור לדמיון, הולך וצובר "נעלמים" ושאלות יותר מאשר תשובות, אבל דווקא הסיפור הפתוח שהוא מתחיל לספר לעצמו עליה מפיח בה משב חיים, מציל אותה משכחה עמוקה - מקבר, ובעיקר מספק לסניור ז'וזה עצמו מגע אנושי, מעורבות רגשית, עלילת חיפוש, וחיים סודיים שמוסיפים לו "נפח" והופכים אותו מפקיד לדמות. נראה לו שלא יהיה לו עוד מה לצשות בחיים כשהחיפוש יסתיים.
הסיפור והזיכרון הם שמעניקים חיים (לזוכר, או למי שזוכרים אותו ?), הופכים שם לאדם, מסלקים את "המוות". סניור ז'וזה נעשה מעין "מחבר" המבקש לאחוז בחוט אריאדנה סיפורי, ואפילו מסתבר שיש לו קורא סמוי, אוהד, הכי לא צפוי.
אבל יותר משז'וזה הפקיד הוא משל לסאראמאגו - סאראמאגו הוא משל לסניור ז'וזה ההופך לאדם. זהו ספר על התהייה האמפטית המעניקה חיים - אמפטיה לסוד, לא לעובדות החיצוניות המוצקות שהן כאבן - מצבה. סאראמאגו רואה ב'על העיוורון', 'כל השמות' ו'המערה' (שיראה אור בעברית ב - 2003) - טרילוגיה - בדיעבד, "טרילוגיה לא - רצונית". ואכן, אלה שלושה רומאנים ששואלים מה מפיח בחיים את משב החיים. מ.פ.
|