|
|
|
|
אני לולאה מוזרה - דאגלס הופשטטר
|
|
|
|
הוצאה: דביר
|
|
שנת ההוצאה: 2012
|
|
סוג כריכה: רכה
|
|
|
|
|
רוצה לקנות?
|
|
|
תיאור הספר:
"מהו אני? איך זה שהאני נולד מתוך חומר שהוא חסר עצמיות ממש כמו אבן או כמו שלולית מים?" בספרו אני לולאה מוזרה, כהמשך טבעי לגדל, אשר, באך, צולל דאגלס הופשטטר עמוק יותר לתוך סוגיה המעסיקה אותו יותר מכל - "האני", דהיינו, התודעה: תנועתה לתוך עצמה, השתקפותה בתול עצמה. והוא בוחן את התודעה באמצעות שלושה מסלולים מקבילים: המסלול המתמטי, המסלול הפיזיקלי - החזותי והשמיעתי, והמסלול האנושי, עם סטייה קלה לבדיקת התודעה אצל בעלי חיים שהם נחולים יותר. במסלול המתמטי הופשטטר נוטש הפעם את אשר ובאך, מתרכז בקורט גדל, ומראה כיצד משפט אי השלמות של המתמטיקאי הצעיר יכול לתאר את התכונות המיוחדות של התודעה האנושית. בהיבט הפיזיקלי, הופשטטר מפענח את הקשרים הנוירולוגיים במוח ומשחק בלולאות חזותיות הנוצרות באמצעות וידאו חזותי, תוך שהוא מדמה את ההשתקפויות החוזרות להיפעלויות היוזרות אל עצמן בתודעה האנושית. אך המסלול האנושי הוא המעניין והמרגש מכול בספר: כאן נוגע הופשטטר ב"סיבוביות" התודעתית של בני האדם לא רק מההיבט הכלכלי, אלא מההיבט הפרטי שלו - מותה בלא עת של אשתו האהובה קרול. בשלב זה הופך הספר התיאורטי למסע נוגע ללב של הנצחת דמות אהובה באמצעות הטמעת תודעתה לתוך תודעתו, ובכך מתן חיים לכאורה והמשכיות לנפש, לתודעה שבעצם עבדה מן
העולם. אני לולאה מוזרה הוא ספר מבריק וייחודי בסגנונו, ובעיקר בהומאניות שבו ובאהבה הקורנת מכתיבתו על אשתו ומהאמונה שהאני שלה אכן חי בתוכו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|