|
תיאור הספר:
ב-1935 התפרסם בתל אביב ספר צנום בשם חיי פועלת בארץ, בהוצאה עצמית ובמימון פרטי של המחברת, הניה פקלמן, פועלת עירונית מתל אביב שעלתה לארץ במסגרת העלייה השלישי. הספר מגולל בגוף ראשון את קורותיה של המחברת מילדותה, דרך מסלול הכשרתה בחו"ל, עלייתה לישראל, ניסיונותיה להשתלב בחיי העבודה ובחיים החברתיים בארץ, ועד המשבר בעקבות האירועים האלימים שעברו עליה: אונס על ידי אחד ממכריה, היריון בלתי רצוי ואיבוד התינוקת.
פקלמן מציגה את סיפורה בגוף ראשון ובסמוך לאירועים המשבריים. היא מנסה לשמור על סגנון ענייני ומאופק, אבל כאביה וזעמה מציפים אותה. התוצאה היא וידוי אישי, אמיץ, נועז, מזעזע ומטריד שאין לו מקבילה בספרות הזיכרונית שנכתבה בארץ במשך למעלה ממאה שנות התיישבות.
ואולם, סיפורה של פקלמן איננו רק סיפור על עוול אישי שנגרם לה. הוא גם, ואולי בעיקר, כתב האשמה חברתי ופוליטי תקיף וחריף, המצביע על חוליים יסודיים בחברה היהודית הארץ-ישראלית בראשית דרכה.
כשחיי פועלת בארץ ראה אור לראשונה הוא נתקל בחומות של שתיקה. במדורי הספרים של כתבי העת הספרותיים ובמדורי הספרות בעיתוני התקופה אין לו סימן וזכר, כך גם בעיתוני המפלגות הסוציאליסטיות ובארכיונים שונים. החברה הארץ-ישראלית באותה התקופה עדיין לא היתה בשלה, ככל הנראה, לעכל מסמך המכיל ביקורת נוקבת כל כך והיא הפעילה כלפיו את הנשק היעיל ביותר שלה - ההשתקה.
סיפורם של הצעירים והצעירות שהגיעו לארץ בראשית המאה העשרים מכוסה תדיר באבק היסטורי או שהוא מיופה במחלצות אידיאולוגיות – מחלצות שאותן רקמו בני התקופה עצמם וגם בני תקופות אחרות, סופרים וחוקרים ש"כתבו מחדש" את סיפורם של הראשונים בהתאם לצרכים הפוליטיים שלהם.
חיי פועלת בארץ מביא לנו את "הדבר עצמו" ללא כחל ושרק. זהו סיפורה של אישה אחת שעומדת מול כל העולם, ועולמה מתהפך עליה. סיפור על אמונה נלהבת שהופכת לייאוש תהומי; על עוצמות נדירות של השפלה, פגיעות, ניסיון לשמור על כבוד אנושי-נשי מינימלי, קריסה, כעס ורצון לנקום. סיפור המשובץ רגעי התבוננות מפוכחים ומדויקים רבים לצד שפע שתיקות; קטעי אילמות, הספוגים חרפת קורבנות ואיום סמוי במרד.
יגאל שוורץ
|