|
תיאור הספר:
רוק אנד רול סיפנר מאת אבשלום קווה
לאמא היו עינים כחולות ועמוקות, ואנחנו, אבא ואני, תהינו כיצד זה יכול להיות.
אחרי שהשתחררתי מצבא הגנה לישראל ובלתי מפלגתיים, הלכתי לעבוד באוניות.
אבא התנגד לכך נמרצות.
בחופשתי הראשונה סרב לדבר איתי ורק היה מטיח באמא שהכל בגלל עיניה.
שנעשו עמוקות וכחולות יותר לאחר הפלגת הבכורה שלי.
אחר - כך הוא מוסיף: "ועכשיי סחוס (שם כינויי) נע ונד ולי אין בר - שיח".
עם הזמן השלים אבא עם הענין.
אך הוא לא היה מוכן לשוחח איתי פנים אל פנים. הוא עשה זאת באמצעות צד שלישי.
בדרך כלל נעזר בחברו הדוור, סשה - צבי חורבנוב. בונדאי לשעבר, ניצול ימי האימים הגרמניים וימות המשיח הסובייטים.
יום אחד. בשובי מאחת ההפלגות, מצאתי את אבי יושב בחברתו של חורבנוב שקם לקראתי בשמחה גדולה ובשגרונו מאדים מעוצמת השאלה העוברת בתוכו, הוא שאל: "נו, סחוס. מה חדש בעולמנו?"
כבר עמדתי לענות, אבל אבא הזדקף, כשהוא מתעלם ממני לחלוטין.
פניי נשואים אל הדוור: "סשה, יש לנו חדשות טובות בשבילך.
בקרוב הצעיר שלנו יעבוד אצלך בדואר בחצי משרה מלאה".
אני שמעתי על כך בפעם הראשונה.
אבל אבא בשלו: "ריברתי עם מויש קורנגרין, מנהל הסניף ששאל אם לסחוס יש מספיק רוק.
היית מאמין שאיש עם השכלה מפא"יניקית כל - כך רחבה ידבר ככה, עניתי לו מבלי להניד עפעף: "קורנגרין, לסחוס יש מספיק רוק לבולים ורוק אנד רול לטלגרמות. סמוך".
השתררה דממה.
ואז הוא פנה אלי:שמעת משהו ממה שאמרתי או שעור לא ירדת מהאוטובוס שהביא אותך מהנמל,. ואני: "כן. כן. אמרת בוקר. אבל מה לדעתך אני עומד לעשות אחרי הצהרים?"
הוא הביט בי בתמהון קורן של ירח שמח וחול מושבה שאנן ואמר:
אחרי הצהרים תדבר איתי,כמובן.
יש לנו על הפרק כל - כך הרבה וועידות וענינים לא גמורים.
אנחנו עוד נוציא אותם לתרבות טובה.
מה אתה אומר. הא?"
אבשלום קווה, יליד שנת 46. עלה לארץ מרעננה. לשעבר: רובאי ארבע וסמל פלנלית.
עובד בור תחמיץ באחד מישובי התנועה הקיבוצית, פועל יצור, חובל בצי הסוחר,נווד.
מורה לתולדות הציונות, כתב "על המשמר" לעניני עבודה, מדרכות ושאר געשפטים. מתגורר כיום בכפר הנוער בן - שמן.
קורא קבוע של העיתון בשפה הערבית "כל אלערב" המופיע בנצרת.
"בושות" מוקדש לעצים שמהם עשויים דפי ספר זה.
|