|
|
|
|
אבא גוריו - אונורה דה בלזק
|
|
|
|
הוצאה: ספרי איל
|
|
שנת ההוצאה: 1992
|
|
סוג כריכה: רכה
|
|
|
|
|
רוצה לקנות?
|
|
|
תיאור הספר:
אולי מוטב שנעיד עליו, על באלזאק, אחד מגדולי הסופרים והמבקרים של ימינו, הלא הוא סומרסט מוהם. הנה מה שיש לו למוהם לומר על הרומנטיסטן הצרפתי הגדול: "באלזאק הוא, לדעתי, גדול מחברי הרומנים אשר העשירו את עולם הרוח ביצירותיהם. הוא היחיד בהם, שהיייתי מייחס לו תכונות של גאון. בימינו אלה משתמשים במונח "גאוניות" בקלות דעת. מייחסים אותה לאנשים אשר שיקול מתון יותר היה מביא לידי הגדרתם כבעלי כשרון ותו לא.
"כשרון וגאוניות - דברים שונים בתכלית הם. בעלי הכשרון מרובים, ואין זו תכונה נדירה. לא כן הגאוניות. כשרון אפשר לפתח וללמוד; ואילו הגרוניות מתנת שמיים היא."
אונרי דה באלזאק נולד בשנת 1799, ונעוריו עברו עליו בתקופה המסוערת של מפלת נאפוליאון וחידוש המלוכה בצרפת. הוא היה אחד הסופרים הפוריים והחרוצים ביותר הידועים בתולדות הספרות, ורק מעטים הצליחו, כמוהו, לקיים מתח כזה של עבודה ועם זאת - רמה כזאת של יצירה. לדעת רוב המבקרים, "אבא גוריו" הוא שיא היצירה הזאת. ספר זה, שהוא חלק מן הסידרה "הקומדיה האנושית", שבה ניסה באלזאק להנציח את דורו על כל חוויותיו, משמש כרקע לכמה דמויות בלתי-נשכחות. ראש וראשון בהם - אבא גוריו, האב האומלל שהקריב כל אשר לו למען שתי בנות אשר התנכרו לו והתביישו בו. שני לו - ראסטיניאק הצעיר התמים והשאפתני שפאריס העבירה אותו על דעתו ועל טוהר מידותיו. ושלישי - קולאן, הפושע הגרוני בעל אישיות הפלדה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|