|
תיאור הספר:
האמת, דייב בכלל לא רצה לנסוע להודו. הוא העדיף לנסוע לשווייץ, לעבוד כמלצר בבית - מלון ולהרוויח המון כסף. בשווייץ אין סכנה לחטוף מלריה או כל מיני מחלות אחרות. אבל כאשר הוא חוזר ללונדון, מתברר לו שכל חבריו לקחו להם שנת חופשה לפני תחילת הלימודים באוניברסיטה ונסעו למזרח. הוא מתפתה להצעתה של ליז, החברה של החבר הכי טוב שלו, לנסוע להודו לשלושה חודשים. לא, הוא לא רוצה לצאת למסע רוחני או משהו כזה, אבל הסיכוי להכניס את ליז למיטה ולהשיג סמים בזול מנצח, והוא מוצא את עצמו בדרך להודו. הלם התרבות התוקף אותו עם הנחיתה לא עוזב אותו בכל תקופת שהותו שם. בעוד ליז מסתגלת להודו בקלות, מתחבקת עם קבצנים, לובשת סארי ושמה לעצמה נקודה אדומה במצח, דייב נשאר מרוחק, ציני ומפוחד. הבדלי הגישות, בעיקר קיטוריו האינסופיים של דייב וניסיונותיו הבלתי פוסקים להשכיב אותה, מביאים במהרה לפיצול דרכיהם, ודייב מוצא את עצמו משוטט לבדו ברחבי הודו. הוא פוגש תרמילאים אחרים בשלבים שונים של ירידה מהפסים. ג'רמי - ששוכב במיטה באכסניה, מחזיק את כפות ידיו כאילו שהוא קורא, אך אין שם שום ספר, ג'ונה - שכבר שבע - עשרה שנה מטייל כשהוא יחף ומקונן כל הזמן על אובדן המגע הישיר עם האדמה, ראנג' - אנגלי ממוצא הודי, שהתמכר לעישון צ'ילום, שרק יושב לו מרוצה בתוך ענן עשן סמיך, מגלגל עיניים ומקלל את משפחתו, ופי וקז - שתי בחורות שכל היום מתנדנדות ובוהות בחלל מפני שלא הצליחו למצוא את המרכז הטנטרי שלהן... דפוק וזרוק בגואה ומנאלי הוא ספר מצחיק להפליא, שנון ודק אבחנה הבוחן בעין ביקורתית אך גם משועשעת את תופעת התרמילאות בהודו שנהיתה פופולרית כל - כך, ומהווה שלב הכרחי, גם אם לא תמיד מהנה, בהתבגרות. ויליאם סטקליף נולד בשנת 1971. ספרו הקודם, New Boy, יצא לאור בהוצאת פנגווין בשנת 1996.
|